Tonight, Jan 19: Conference Call Shiur: Nachash, Reality or Parable?

Tonight, Jan 19: Conference Call Shiur: Nachash, Reality or Parable?


11:00-11:30 pm EST
8:00-8:30 pm PST



To join the conference call:


Dial: (209) 647-1600
Access Code: 435678#


Additional Help


Joining the Conference - At the scheduled date and time of the conference call, dial  the conference line and enter the access code followed by the pound sign when prompted.


Thank you for using FreeConferenceCallHD.com!

Satmer Rebbe zt"l Revisited

 Anonymous said...

you say lo nitnu ha'mitzvos elah l'tzareif es ha'beriyos. okay. but surely you know that often this just doesnt seem to be the case -- theory simply does not match reality.

basically, in your view the satmarer was a flawed man. why cant you just accept it as such? is this the first time you have come across a gadol ba-torah who was flawed? why do you see this as a fatal flaw? have you seen what the minchas eluzar has written, or are you writing him off as well? are you going to stop teaching r. elchanan, since he has written in the same vein about rayk as the satmarer? [see the uncensored work, not the book published by his son.]
and we wont even go into emden/eybeshutz. Vechulhu.

Thursday, January 12, 2012 1:50:00 PM

I accept the commenter's definition. The Satmer Rebbe can be regarded as a flawed man who was also a Gadol b'Torah. The problem is that other "flawed Gedolim" - say, Prof. Saul Lieberman, or Rabbi Shlomo Goren - are not granted the same status as the Satmer Rebbe. I suspect there is a tendency to cut more slack to someone flawed on the "right" as opposed to someone flawed on the "left."Furthermore, the Satmer Rebbe certainly did not recognize a concept of a "flawed Gadol" - otherwise, he could have placed Rav Kook et al in that category!

I do have similar problems with the Minchas Elozor and Reb Elchonon. My attitude towards Reb Elchonon is tempered by his death al Kiddush Hashem and more so by his speech immediately preceding their liquidation.

The E/E controversy is not directly relevant. Reb Yaakov E did not perceive Rabbi Yonasan e as a proto-Zionist, or a supporter of Keren Ha'Yesod. He saw him as a heretic. L'shitaso he was compelled to fight ardently and strenuously. If the Satmer Rebbe conflated Rav Kook with R'  Yonasan according to R' Yaakov - that would have beeb an inexcusable mistake.

But we can agree thus: The "flawed Gadol"'s derech must be assessed very careful - כבדהו וחשדהו - respect but suspect.

Added Sunday, 27 Kislev, Jan. 22:

See http://haemtza.blogspot.com/2012/01/patron-saint-of-extremists.html, where RHM cites my previous post on this subject, and see the images I posted in my comment there. I have revised my previous post based on mussar I received, see the comment at the beginning of that post:
http://rygb.blogspot.com/2012/01/why-i-cannot-respect-satmer-rebbe-zl.html

Sinas Chinam שנאת חנם

...And in truth, the source of the phenomenon of lack of concern in the serious matter of causing our friends' anguish, is the effect of two causes:

1. We love to display our capacity to express our cleverness to such an extent that we become oblivious t any sensation of the pain that the expression can cause.

For there are sins from which a person derives bodily pleasure - such as in eating forbidden foods, when one does so with an appetite, or when one robs and steals on account of his lust for money. But there are sins that a person commits without deriving any material benefit, such as Sinas Chinam - the hatred of another person "for free" - when the other person did not do anything to provoke a desire in me to take revenge, yet I nevertheless bear a grudge of hatred towards him for no reason. Why does this happen?

In fact, chinam - חנם = does not refer only to something one acquires without payment. Rather, chinam is a derivative of the word chen - חן, grace [or, in this context, an intangible affitnity]. (The final mem in chinam is not part of the word's root, but is rather akin to the final mem in reikam ריקם - see Ibn Ezra Shemos 3.) In other words, I have an intangible affinity to this character trait without a reason and without a cause, its source being the yertzer ho'ra imbedeed within me that gives me an intangible affinity for certain sins. This is also the case in regards to lashon ho'ra and rechilus, in which one has no pleasure independent of the intangible affinity that he has with the sin...

A great man once witnessed two talmidim disputing an opinion of one of the Rishonim, each of them shouting at the other, taunting and mocking, that the other had no idea how to  understand a Rishon, etc. Hee said to them: "You should know that by now you have completely forgotten the words of that Rishon, and your entire dispute is: 'Which one of you is the smarter one?' - that is the entire disagreement!'"

Sicha #7, זהירות בכבוד חברים

Sichos b'Avodas Hashem

R' Yaakov Y. A. Meisels

Why I cannot accept the Satmer Rebbe zt"l, updated

Revised on 28 Teves, Jan. 23:


I have been given mussar that my post as written is counter-productive. Since I try to be mekkabel mussar - even when I do not understand it - I have made some revisions:


In a recent VIN article
http://www.vosizneias.com/98410/2012/01/08/new-york-mbd-the-satmar-rebbe-was-right


MBD was cited:

Quoting the Satmar Rebbe, Reb Yoel, zt’l, MBD called the continuous clashes between the Chiloni and Chareidi community very frightening.

“The Satmar Rebbe, R’ Yoelish was correct. He was completely right. He said there would come a time when Chareidi Jews would not be able to live in Eretz Yisroel. Hashem Yiracheim.”

I cannot accept the Satmer Rebbe zt"l as a moreh derech.


These are letters of the Satmer Rebbe:

הנה דעת הרב מסאטמאר ר' יואל טייטלבוים אודות הרב קוק בשו"ת דברי יואל סימן קלא ב"ה קול נהי נשמע בציון צעקת בני ישראל היראים וחרדים בעיר ה' שמה והביד"צ שבירושלים עיה"ק ת"ו ובאשם הרב הגאון הצדיק זקן וקנה חכמה כקש"ת מוה"ר יוסף חיים זאננענפעלד שלי"א האבדק"ק, מבקשים אותנו להיות להם לעזרה בצרה, ותעל זעקתם את פני ה' איך המחבלים כרמים כרם ה' צבאות המה המעמידים צלם בהיכל ה' ונספחו על בית יעקב לספחת ולבהרת, אשר כמהו לא נהיתה צרעת ממארת, לצודד נפשות להשקותם מים הרעים המאררים הוא המינות והכפירה ר"ל עד שבעוה"ר נתקיים בהם היו צרי' לראש, איש צר ואויב לדת תורתינו הקדושה ולעיקרי האמונה דרך קשתו כאויב להפר ברית עולם, הנקוב בשם אברהם יצחק קוק, הוא הגבר אשר החזיק והרחיב בארה"ק גבול הטומאה ר"ל, היא העדה הרעה המכנים עצמם בשם ציונים, אשר הן המה בעתים הללו האבני נגף לבית ישראל ומחריבים ארה"ק וכל הארצות בכלל, האומרים ערו ערו עד היסוד בה הוא קיום תוה"ק והאמונה המסורה לנו, שהוא היסוד לקיום כל ישראל בכלל ובפרט, ומבלעדי זאת הוסיף פשעים על פשעים, להדפיס בספריו הטמאים, גלויים וידועים, דברי מינות וכפירה, בעזות מצח וחוצפה יתירה, את ה' הוא מגדף ביד רמה, אשר ל א נראה ולא נשמע כזאת מימים ימימה, תסמר שערות אנוש ותצילנה שתי אזני כל שומע, הנה ארסו ארס ברזל להיות בוטה כמדקרות חרב להסית ולהדיח פרחי שושנה, והרב מדבריו המדאיבים לב כל מאמין בה' מועתקים בקונטרס קול גדול הנדפס בירושלים ובמכתבו של כבוד הרב הגאון המפורסם האבדק"ק סאטמאר שליט"א (הרב יהודא גרינוואלד-שו"ת זכרון יהודא), אבל כאשר הי' לנגדי החיבורי עצבים שלו ראיתי כי עוד הרבה יותר ממה שהעתיקו הם נמצאים בחיבוריו, מלאים על כל גדותיו דברי מינות וכפירה, מאוד נורא, וילאה לב כל מאמין בה' להעתיק רוב דברי טומאה כאלו אוי לעינים שכך רואות, השי"ת ירחם במהרה, וינקום נקמתו ונקמת עמו בנ"י ברוח סער וגבורה. והנה אך למותר להאריך בהלכה זו שהוראתו אסורה, כי אף מי שאינו מין וכופר אלא שמחלל ה' ומחטיא את הרבים בשאר עבירות, אסור לשמוע הוראה מפיו, ובשו"ע סימן רמ"ג סעיף ג' דת"ח המזלזל במצות ואין בו יראת שמים הרי הוא כקל שבציבור, והביא על זה בברכי יוסף שם דכל ת"ח שיש בידו חילול ה' אסור לשמוע ממנו דברי תורה ולסמוך על הוראתו יעיי"ש בשיו"ב, וע"ע בשו"ת בית שלמה יו"ד ח"ב סימן ק"א דאף דאיתא בירושלמי (מועד קטן פרק ג' הלכה א') זקן שאירע בו דבר אין מורידין אותו מגדלתו, מכל מקום אם החטיא את הרבים הוי כירבעם בן נבט ופשיטא דמורידין אותו מגדולתו יעיי"ש, ובמינים ואפיקורסים, כבר כתב החת"ס בחו"מ סימן קס"ב, דכיון שאסור לקרב אל פתח ביתו וכל באיה לא ישובון ולא ישיגון אורחות חיים, מכש"כ שאסור ליקח תורה מפיו יעיי"ש. והנה נחזי אנן בגמרא גיטין פרק השולח דף מ"ה, ספר תורה שכתבו מין ישרף כתבו עכו"ם יגנז, ובשבת דף קט"ז אמר ר' טרפון שאם יבואו לידי שאני אשרוף אותם ואת האזכרות שבהן, א"ר ישמעאל ק"ו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, הללו שמטילין איבה וקנאה ותחרות בין ישראל לאביהן שבשמים עאכו"כ, ועליהם אמר דוד הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי, ולשון הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהלכות יסודי התורה הלכה ח', אפיקורס ישראל שכתב ס"ת שורפין אותו עם האזכרות שבו כדי שלא להניח שם לאפיקורסים ולא למעשיהם יעיי"ש. הנה כ"כ החמירו בספר תורה שכתבו מין למחוק את ה' יותר מבכתבו עכו"ם משום שלא להניח שם לאפיקורסים, אף שבספר תורה לא העתיק אלא אותיות התורה והאזכרות ולא חידש שם שום דבר מדעתו, ואך בשביל מחשבתו זרה שהיא ממקור מים הרעים אף שאינה ניכרת מתוך מעשיו, החמירו שלא להניח שם לפעלותיו, ומכל שכן שאסור להניח לו שם ושארית להיות לו איזה התמנות בהוראה ותורה, שיוכל להיות חותר חתירה, לאמשוכי אבתרי' בדעה נפסדה וזרה, מרה כלענה ר"ל. ויש כת צבועים המחפים על המינים והאפיקורסים באמרם שאין להתקוטט כי גדול השלום, ואם אין שלום אין כלום, כהנה וכהנה דברי הבלים, אבל התנא ר"י מכחישם בלמדו החיוב לאבד כח המינים מהא שציותה התוה"ק למחוק את ה' עבור הטלת השלום כי הן המה המטילים איבה ותחרות, וזהו השלום שבישראל לאבד כח המינים ויהי' אחריתם להכרית. ובגמרא ברכות דף כ"ט, שמעון הפקולי הסדיר י"ח ביבנה, אמר ר"ג כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים, עמד שמואל הקטן ותיקנה, לשנה אחרת שכחה והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו, והקשו אמאי לא העלוהו והאר"י טעה בכל הברכות אין מעלין אותו בברכת הצדוקים מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא, שאני שמואל הקטן דאיהו תיקנה, וניחוש דלמא הדר בי' ואף צדיק מעיקרא דלמא הדר בי' כו' שאני שמואל הקטן דאתחיל בה [ודעת הר"י שם דמה שאמרו מסלקין אותו בטעה בברכת המינין הכוונה שמסלקין אותו לגמרי שלא יהא עוד ש"ץ לעולם. והמג"א בסימן קכ"ו מצדד שאין מסלקין אותו מלהיות עוד ש"ץ בשביל פ"א, וביאר שם במחצית השקל שזה דעת החולקין על הר"י ז"ל שאין הכוונה בש"ס שמסלקין אותו לולם אלא לפי שעה. ועל כל פנים מדכתב המג"א בזה שאין מסלקין אותו בסביל פ"א אם כן נראה דאם אירע לו כן יותר מפ"א כילי עלמא מודי שמעבירין אותו שלא להיות עוד ש"ס לעולם, אף בזמנו של המג"א שכתב שם שלא הי' אז מינים מצויים, ופלוגתתן בזה סובב על דברי הש"ס דמיירי בפעם הראשונה כעובדא דשמואל הקטן. והנה באמת כללא הוא שאין מוציאין שום אדם מחזקת כשרות כל כמה דאפשר לדונו לכף זכות שלא הי' אלא טעות ושגיאה, ואף בטבח שהוציא טריפות מתחת ידו שמבואר בשו"ע יו"ד בימן קי"ט סעיף י"ז שאין לו התנצלות לומר שוגג הייתי, מבואר הטעם בתשו' הרשב"א סימן כ' (ששם מקור דין זה) שא"א לומר בו מיטעי טעה כי הטריפות ידועים הם ואם לא נודעו לזה אין ראוי למנותו טבח ולסמוך עליו כלל, וכן זה כתב הרא"ש ז"ל בתשו' כלל כ' (דין כ"ט), ואעפי"כ הביא ע"ז הש"ך שם בס"ק ל"ג דברי המהרי"ו דבאדם דידוע שהוא י"ש ומדקדק במעשיו עדיין אמרינן בי' דודאי משגה הוא ולא חיישינן דלמא הדר בי', וכאן בברכת המינים המוזכר בש"ס דודאי אפשר למימר בי' שטעה דכן הי' האמת בשמואל הקטן שהי' טעות, ועיי"ש בפנ"י שביאר ענין הטעות בזה, ובשאר ברכות ממתינן לי' באמת עד שיזכור, ובברכת המינים מבואר שם ברשב"א וטוש"ע בסי' הנ"ל שמסלקין אותו מיד ואין ממתינין לו כלל להזכירו, ולמה נוציא אדם כשר מחזקתו להכלימו ולסלקו אם אפשר לומר שטעה ואין בו צד מינות כלל, בפרט בצדיק גמור כשמואל הקטן ובעצמו תיקן ברכת המינים ואילו לא היה מתחיל בה אז היו מסלקין אותו והיו חושדין אותו דלמא הדר בי' וח"ו מין הוא, ולדעת הר"י הי' מסולק לעולם בשביל פעם הראשונה תיכף ומיד, וע"כ שהחמירו יותר בחששא דמינות מבשאר עבירות אף בספיקא נגד חזקה דמעיקרא ושאני מינות דמשכא וחמור טובא]. ועכ"פ כיון שמבואר בגמרא ושו"ע דרק בשביל שמונע עצמו מלקלל את המינים ואף שיוכל להיות שאינו אלא טעות מ"מ מסלקין אותו, א"כ כש"כ מי שמגלה דעתו בפי' שאינו רוצה לקללם באופן שאין להסתפק בו שמא שכח וטעה, וק"ו במי שדרכו עוד לשבחם ולחזקם שהדבר ברור שצריך לסלו מכל דבר שבקדושה, ואצ"ל שלא יהי' רב ומורה בישראל. וא"כ אותו האיש הנזכר לעיל שזה דרכו לחזק ולרומם הציונים החלוצים הכופרים באלקי ישראל בפרהסיא ובפומבי, זה בלבד מספיק לבירור ההלכה שהחיוב לסלקו ולהרחיקו מכל בית ישראל, וק"ו אחרי שבחיבוריו האלילים, עוד הרבה גילולים, בר"ה וברה"י יחידו של עולם, והראה לדעת, דכל שכן דפקר טפי בכל מיני מראות נגעים וצרעת, ועל הכלל כולו יצא, לכפור בתורה שבכתב ובע"פ ובעיקרי האמונה לתת אותם לשמצה, תו אין ספק כי הוראתו וכל דבריו ועניניו טמאים ומטמאים, ואשר ירחיקו ממנו בלב תמים, בעזר אלקי יהיו נקיים, והמתחברים אליו מחמת דוחק ממון, ומשתחוים לאגורת "כסף" תחילת חימוץ "הכסיפו" פניהם לאביהם שבשמים, וסופם לבאר שחת בור ריק אין בו מים, אבל נחשים וקרבים בהם להטות ח"ו לבבות בנ"י מדרך החיים, ר"ל, ואמרו חכז"ל (פסחים דף כ"ה ע"א) בכל מתרפאין חוץ מעצי אשירה, ולדיין שאינו הגון אף מחמת שאר מעשיו רעים שאינם של מינות ואפיקורסות קראו חכמינו ז"ל (סנהדרין דף ז' ע"ב) אשירה, וקל וחומר בית גאים של מינות וכפירה אמרו חכמינו ז"ל במסכת שבת דף קט"ז שאפילו אדם רודף אחריו להרגו ונחש רץ אחריו להכישו נכנס לבית של עבודה זרה ואינו נכנס לבת יהן של אלו שאלו אין מכירין וכופרין ואלו מכירין וכופרין, וא"כ מוטב להם להיות נמכר לע"ז עצמה ולא למין ואפיקורס, שורש פורה ראש ולענה ואשכלות מרורות, ואשר בה' ישים מבטחו יאיר אליו נורא תהלות, וכבר נתבאר הדין הלכה ברורה, שמי שאינו רוצה לקלל את המינים בפרהסיא, בהקללה אשר להם ראוי', אף שהי' צדיק מעיקרא, שתיקה זו מעידה עליו שבא בחזרה, ונתפס באותה עצה הנבערה, לחבק חיק נכרי', היא המינות הארורה, השי"ת ירחם לעקרה, לשרשה לבערה, ואל יוסיפו עוד לדאבה, לנפשות בנ"י הנאנחים בלב ורוח נשברה, ונפשם חשקה בתורה, השי"ת יוציאנו מאפילה לאורה. ואתם בנ"י היראים והחרדים, חזקו ואמצו, איש את רעהו יעזורו והחלש יאמר גבור אני ללחום מלחמות ה' להעביר ממשלת זדון מן הארץ ולהסיר האשירה הזאת ממקום הקדוש, והשי"ת יתן לכם רחמים, בלב שרים ומלכים, שלא להשליט עוד שבט הרשע עליכם, עד ישקיף וירא ה' בענינו, ובמעגלי צדק ינחינו, ומצרה לרוחה יוציאנו, ומתוך חשיכה יאיר עינינו, בישועותו הגדולה לשמחינו, בשמחת ציון וירושלים לעבדו שם בשמחה ולבב טוב. א"ד הכותב ונאנח מצפה לרחמי שמים ולישועת כל ישראל במהרה, יום ה' לס' וזאת עשו להם וחיו ל"ט למבנ"י תרפ"ז לפ"ק, פק"ק קראלי יצ"ו הק' יואל טייטלבוים סימן קלב בע"ה, כ"ד אלול יום א' דסליחות התרצ"ב לפ"ג, פה על הספינה כאשר זכיתי ת"ת להיות בירושלים עיה"ק תובב"א ולחבב אה"ק, שאלוני רבים וכן שלמים ע"ד הרב קוק העומד בראש להרחיב גבול הציונים והמזרחים הטמאים והמטמאים ר"ל, אשר לדאבון לבינו הן המה האריכו קיצינו והשרישו שורש פורה ראש ולענה של המינות והכפירה ר"ל באה"ק, וזה איזה שנים אשר ראיתי מכתבים של כבוד ידידיי הרב הגה"צ האבדק"ק סאטמאר ז"ל ( הרב יהודא גרינוואלד-זכרון יהודא) ולהבל"ח הרב הגה"צ האבדק"ק קאשויא שליט"א (הרב שאול בראך-משמרת אלעזר) ועוד משאר גאונים וצדיקים שבמדינות אחרות שחרצו עליו משפטו שאסור ליקח הוראה מפיו וחלילה להתחבר עמו, ומקצתם של מכתבים אלו כבר נדפסו, גם אנכי בעניי כתבתי אז בזה באריכות (ע' בסי' הקודם) כאשר הי' למראה יני חיבורי עצבים שלו המלאים מינות וכפירה ר"ל, וממש בוטה כמדקירות חרב בדברים חדים על ה' ועל משיחו, ועל זה דוה לב המאמין בהשי"ת ובתורתו הקדושה באופן נורא, אבל עוד גרוע מזה מעשיו הרעים אשר ממשיך לב העם ובני ציון היקרים לרשת המזרחים ובתי ספריהם אשר הן המה המחריבים יסודות אה"ק ומטילים ארס בילדי בני ישראל לחנכם בדרכי המינות ולסור מעיקרי ויס ודי דתוה"ק, ואין להאריך בהם כי כבר נודע אשר מיסוד מים הרעים מקורם ומיום שניתנה תורה לישראל לא הי' יסוד מינות כאלה אשר הדיחו אלפים נפשות מישראל לכפור בה' ובתורתו הקדושה, ולא יסתפק בזה לב אמת אשר העומד בצידם להרחיב גבולם גרוע מהם. ומבואר...(הענין מבואר בסיעף הנ"ל) עכ"פ אנו רואים החומרא העצומה שהחמירו חכמינו ז"ל בזה, דמי ששותק מלקלל את המינים אף שאפשר לדונו גם לכף זכות מ"מ לא יועילו לו כל צדקותיו ומסלקין אותו ברבים למען לא ימשכו אחריו בית ישראל, וק"ו בימי שמשבח ומרומם אותם וממשיך רבים מהעם אחר דעת המינים המפורסמים ר"ל, שחלילה להתחבר עמו ולשמוע הוראה מפיו לא דבר ולא חצי דבר. ובעו"ה הן רבים עתה הנמשכים אחריו ונגררים אבתרי', אבל אף אם יתקבצו כל הרוחות שבעולם לא יוכלו לזוז אות אחת מהתוה"ק ומה שהוא ברור מדברי חכמינו ז"ל והפוסקים, ובאמת הרבה יותר ממה שכתבתי כאן יש בזה בדברי ש"ס ופוסקים, אך בעו"ה בעקבא דמשיחא הנסיונות מרובים המסמים את הענים והרבה סיבות בזה המטעים לב העם שא"א לפורטם, ומצורף לזה נסיון העוני המעברת על דעת קונו כמ"ש חכז"ל (עירובין דף מ"א ע"ב), אבל האיש הנלבב יעמוד באמונתו ויציל נפשו מדרך המביא לבאר שחת ר"ל, והי' כל הנשאר בציון ובירושלים אותם אשר לא כרעו לבעל המינות והכפירה ר"ל, השי"ת יהי' בעזרם ויצילם מכל הקמים עליהם, ויחזקם ויאמצם כי יתן את רוחו בהם, בשובו את שבותם לעיניהם, לראות בשמחתן של כל ישראל אחיהם. א"ד הכו"ח המצפה לרחמי שמים, להתהלך לפני ה' בארצות החיים, להאיר עינים, בתורת אלקים חיים, ונזכה במהרה לראות בשמחת ציון וירושלים הק' יואל טייטלבוים

I add that the Satmer Rebbe's statements about Rav Kook zt"l are beyond the understanding of many who recognize the latter as a man of greatness with accomplishment.

Oh God! (From the "If Chanukah is over it must be time for Purim" Dept.

In my Jewish Thought Through Film course I have extensive material on the 1977 George Burns movie "Oh God!" I posted my material at:


https://www.box.net/shared/vyo2vtynxjkfuosrs5eg


I was doing the lesson today in MTA. Someone asked about the license plate number on Jerry Lander's 1977 AMC Pacer in the movie. Well. The number is 825-DQI (a clear still is at http://www.imcdb.org/vehicle_165458-AMC-Pacer-Wagon-1977.html). According to their placements in the alphabet corresponding to the aleph-beis, d=4 (daled); q=100 (quf) and i=9 (tes). 4+100+9=113. Adding that to 825=938. 938 in gematria is אני ה' בעתה אחישנה (Yeshayahu 60:22), which means "I am God, at the right time I will hasten the redemption." (Chazal's derashah of zachu achishena, lo zachu b'ittah fits too.) Very apropos, no?