Divrei Chaim: oznei haman

Divrei Chaim: oznei haman

Toras Purim 5768: Chur, Karpas u'Techeles, part 3

Chur is from the Aramaic Chivra, i.e., white.
Karpas, as we know from the Seder, is green.
Techeles is blue.

The Ramchal (Sha'arei Ramchal p. 414) says that the four main colors are:
White = Chesed
Red = Gevura
Green = Tiferes
Blue = Malchus.

Obviously, in terms of Megillas Esther, red = Haman (Edom). The tikkun comes from the other three primary colors: CKuT.

shuv ra'isi, from the Maggid Meisharim to Vayakheil, u'Baruch she'kivanti:

והלא רזא דאחשורוש בשנת שלש למלכו עשה משתה וכו' היינו דבעא למינקט שפעא דנחית מלעילא דלא ישפע במטרוניתא אלא בסיטרא דיליה ומתמן ינגיד למטרוניתא כמא דאמרית לך בפסוק לחצוב להם בורות בורות נשברים וכו' וז"ס הטלת זוהמא. ולקבל עדרי צאן רובצים עליה דמנייהו אתי לך שפעא, עבד ההוא משתייא בשנת שלש למלכו, והיינו דכתיב חור כרפס ותכלת, דחור רמיז לחסד, וכרפס לת"ת, ותכלת רמיז לכנסת ישראל, בחבלי בוץ היינו תפארת, על גלילי כסף חסד, מטות זהב וכסף, מטה רמיז לכנסת ישראל, זהב וכסף, רמיז לחסד וגבורה. על רצפת בהט ושש ודר וסוחרת רמיז לארבע רגלי המרכבה. דהיינו מאי דאמור רבנן ישראל שבאותו דור נתחייבו כלייה מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. דליכא למימר דמשום דאכלו מאכלות אסורות איחייבו דהא כתיב והשתייה כדת וכו'. כלומר דעל פי דת כל אחד ואחד היתה השתייה דישראל דאסור להם יין נסך ויין של גוים לא הוו משקיין להו אלא מיין של ישראל ושמשין ישראל הוו מזגין להון. וכן מיכלי דיהבי להו לישראל הוו בשילי ליה ע"י ישראל דלא הוו אנסי להו למיכל ולמשתי מאי דאסר להו. וז"ש אין אונס והיינו דכתיב לעשות כרצון איש ואיש. אבל חובא דילהון אע"ג דאוכלין ומשקין הוו דהתירה מ"מ כיון דמסעודתו של אותו רשע נהנו הוי כאלו כנסת ישראל ינקא מההוא סטרא. ובהכי גרמו לאטלא זוהמא בכנסת ישראל.

Toras Purim 5768: Chur, Karpas u'Techeles, part 2

The Seforim tell us of parallel dimensions called Olam, Shanah, Nefesh: Space, Time, Souls.

CKuT correspond to these three:

Chur represents the nefesh's tikkun, defeating Amalek.
Karpas represents the shanah's tikkun, as Pesach was the time of Haman's downfall.
Techeles represents the olam's tikkun, as techeles came from the border region of Zevulun, and when the nations of the world came to trade with Zevulun, they would eventually come to convert (see Rashi in V'Zos HaBerachah). This Kiddush Hashem is the tikkun for the Chillul Hashem of the border region of Dan (in which Pesel Micha ended up later) which was the me'asef l'kol ha'machanos in the Midbar - over which Amalek achieved some supremacy.

Last year we were ma'arich me'od on the significance of 95. and the connection of Amalek to Kayin. (see http://rygb.blogspot.com/2007/03/toras-purim-5767.html). This year we need to add the Medrash Bereishis Rabbah22:12 (courtesy of my BIL, R' Chaim Brown shlita):


וישם ה' לקין אות רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אמר הזריח לו גלגל חמה א"ר נחמיה לאותו רשע היה מזריח לו הקב"ה גלגל חמה אלא מלמד שהזריח לו הצרעת היך מה דאת אמר (שמות ד) והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקול האות וגו' רב אמר כלב מסר לו אבא יוסי בן קסרי אמר קרן הצמיח לו רב אמר עשאו אות לרוצחנים רבי חנין אמר עשאו אות לבעלי תשובה רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש אמר תלאו ברפיון ובא מבול ושטפו שנאמר (בראשית ח) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה כד"א ויקם קין וגו':

Two parallels: First, the kelipah of Amalek is a kelev (pri Tzaddik, Beshalach);

[יד] ענני באמת ישעך. הוא על פי מה שאמרו (ויקרא רבה פר' כא) ישעי ביום הכיפורים שאז הישועה מבחינת יובלא עלמא דאתי עלמא דחירו מחילת עונות והוא הישועה. ושבת קדשתו מכל הזמנים. שכלול בשבת קדושת כל המועדים שהם ו' ימי החג ב' ימי פסח ושבועות וראש השנה סוכות ושמיני עצרת (וכמו שנתבאר ויצא מא' ג וש"מ) ויום הכיפורים שבת שבתון. שבת שיכולים ישראל לעשות מקרא קודש ולקבוע בו קדושת שבת והוא ישעי מחילת עונות. ושבת יש בו גם כן מחילת עונות כמו שאמרו (שבת קיח ע"ב) דאפילו עובד עבודה זרה כאנוש מוחלין לו. אך ביום הכיפורים איתא (יומא כ.) השט"ן גימטריא שס"ד וכו', ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני. ובכלל שס"ד הימים יש השבתות גם כן. והרי שבשבת יש לו רשות לאסטוני. אבל בסעודה זו שאומרים לבר נטלין ולא עאלין הני כלבין דחציפין, והיינו עמלק שהוא קליפת כלב כמו שאמרו בזוהר הקדוש (ח"ב סה א) שהוא כלב נובח ומקטרג על ישראל. ובגמרא (מגילה יג ע"ב) ליכא דידע לישנא בישא כהמן וכו', שכל הקטרוגים שאמר נתכוין לקטרג מלמעלה עליהם ישנו מן המצות ורבנן עם א' הם. שזה קליפת עמלק לקטרג על ישראל. ובסעודה זו אין רשות להם לקטרג כמו ביום הכיפורים ועל כן אומרים לבר נטלין וכו'. ולכן בתפלה שכנגד סעודה זו אומרים ענני באמת ישעך שהוא כמו ישעי ביום הכיפורים שמתבטלין כל הקטרוגים. וזוכין לישועה באמת:

Secondly, the "rifayon" - corresponding to Refidim.

But there's more:

95 is 5 short of 100 - perfection (the gematria of HaMalcah - the Hashro'as HaShechinah). The five is the two parallel systems of the five olomos (including Adam Kadmon) and the five parts of the neshomo - the HaMelech/Haman 95 issue is resolved by our Avodah - the Heh Basro'oh of the Shem Havayah - l'saken olam b'Malchus Sha-dai.

CKuT = 1430.
95x15(the hashpo'oh of the Yud and the Heh Kadmo'oh in the Shem Havayah) = 1425.
Through the tikkun of the Heh Basro'oh kana"l we accomplish the all-encompassing tikkun of CKuT. (1425 is also the numerical value of the pesukim Yeshayahu 66:7 and Zechariah 2:11; ayain sham heitev.]

[Purim Torah - not Toras Purim! - Alert: 1430 also =
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
but it also =
אני ואתה נשנה את העולם (courtesy of http://www.c2kb.com/gematria/).]

There is much to be added, but not right now. May we be zocheh to the tikkun of CKuT!

ZZGG! Next Time in Joy | Cross-Currents

Next Time in Joy | Cross-Currents

Toras Purim 5768: Chur, Karpas u'Techeles, part 1

Chur, Karpas u'Techeles (CKuT), just may well be the three most important words in Megillas Esther. They represent the three major aveiros in the Torah.

Chur (Miriam's son) - was killed in the course of the Chet Ha'Egel.
Karpas - according to Reb Tzadok, the Karpas and saltwater at the Seder represent, respectively, the "kotz v'dardar tatzmiach lach" and "b'zeias apecha tochal lachem - i.e., the Chet of Adam HaRishon.
Techeles - was given in Parashas Shlach as part of the tikkun of Chet HaMeraglim.

All three are Amalek related:

Chur - together with Aharon held up Moshe's hands in the war against Amalek.
Karpas - as the Gemara says in Chullin, "Haman min ha'Torah minayin? Ha'min ha'eitz."
Techeles - the Ma'apilim in Parashas Shlach were smitten by Amalek.

They represent the "Big Three" - HaKinah, ha'Ta'avah v'ha'Kavod.

Chur - (Egel) kavyachol, a chet of Kinah, as Hashem says after the chet (and as He said in the Aseres Hadibros):

כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יְדֹוָד קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא

Karpas - (Eitz HaDa'as) a chet of Ta'avah, as is stated (=Arayos):

וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל

Techeles - (Mergalim) kavyachol, a chet of Kavod, as Hashem says after the chet:

וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְדֹוָד אֶת כָּל הָאָרֶץ

Of course, we're just getting warmed up here, but for tonight lets end with a gimatria:

CKuT = 1430 =

(Melachim I 8:60):

לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְדֹוָד הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד

and

(Mishlei 3;16):

אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד

(to be continued, IY"H)