Monday, February 22, 2021

Toras Purim 5781 part 3: Corona

 See part 1 at

https://rygb.blogspot.com/2021/02/toras-purim-5781-part-1-corona.html

and part 2 at

https://rygb.blogspot.com/2021/02/toras-purim-5781-part-2-corona.html



Now, modern archaeologists suggest that the krona was a newly discovered pool:


but that is not germane to our conversation. The focus here is on rachatz.
While rachatz means to bathe, it also means to trust, as in bei ana rachitz. And the seforim  say that in the Simanei HaSeder, kadesh u'rchatz means sanctify yourself and trust in Hashem.

That the rachatz here has a double meaning is compelling, for, strictly speaking, bathing is permitted on a ta'anis.

But why is bitachon so important on 17 Tammuz?

Rav Hutner writes:
ספר פחד יצחק על ראש השנה מאמר יד
 
[ד] ענין החתימה ביום כיפור. הנה מפורש בגר"א שם דעיקר העדיפות של החתימה על גבי הכתיבה, הוא בזה, שבעוד שהגמר דין הוא בבחינת הכתיבה, עדיין תתכן בו קריעה, מה שאין כן לאחר החתימה, שוב אינו נקרע. ומעתה ניחזי אנן כיצד התקיים מהלך זה במאורעות ימות עולם של דור ודור. זה היום תחלת מעשיך, זכרון ליום ראשון. ובו ביום עמד בדין על הזוהמא שנכנסה לתוכו, ונגזרה עליו גזרת מיתה, שהיא מחץ מכתו של עולם. ומחץ מכה זו היה מתגלגל ובא בחליפות הדורות, עד יום הששי בסיון שבו עמד ישראל נגד ההר. במעמד זה פסקה זוהמתם. והתחילה הפעולה של מהלך התיקון על גזרת מחץ מכתו של עולם. ובאותה שעה נגלתה ההופעה של אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא. והיה תקפו של קו התיקון והרפואה הולך ומתגבר עד יום י"ז בתמוז, שבו נשתברו הלוחות, וקו התיקון שב אחורנית. ועל השעה הזו הוא אומר: אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם, אכן כאדם תמותון. אותה הגזרה שנגזרה על האדם הראשון באותו יום ראשון חזרה לתקפה. ושוב היה האדם חוזר לתוהו בתוקף שלטונו של מחץ מכתו של עולם. והתוהו הזה היה הולך ונמשך עד עשירי בתשרי, שבו ניתנו לוחות שניות, אשר עליהם נאמר "וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות אשר שברת". והיתה זו הנקודה הראשונה של חידוש הקו שנעלם. ושוב מתנועע האדם בבטחון גמור על קו הקיום של המאמר "אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא".‏

The breaking of the luchos on 17 Tammuz destroyed our stretch to immortality, to netzach, to the olam  of tikkun. The first glimmer of tikkun was the giving of the second luchos on Yom Kippurim. But Yom Kippurim is a transcendent day. It is a powerfully transcendent day - according to Rebbe himself it can atone even without teshuvah. But it is a day of tikkun that elevates us to the level of malachim, that does not dig down deep and take root in this world. For the tikkun of this world one needs a neti'ah shel simcha - the taking root of simcha in the depths of the artziyus of this world.


With the first tikkun of  Yom Kippurim, those who could elevate themselves to the level of karnei or had hope. But what about the yoshvei keranos. What bitachon is there in their tikkun?

Who are the yoshvei keranos? In Avos D'Rabi Noson 21 we learn:

וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ כיצד, מלמד שלא ישב אדם עם יושבי קרנות בשוק, ונמצא בטל מן התורה. שנאמר, (תהלים א) "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, כי אם בתורת ה' חפצו". רבי מאיר אומר, ומה תלמוד לומר "ובמושב לצים לא ישב", אלו תרטיאות וקרקסאות של גויים שבהן דנין את הנפשות להמית. שנאמר, (שם כו) "שנאתי קהל מרעים ועם רשעים לא אשב". ואין מרעים אלא רשעים, שנאמר כי מרעים יכרתון. ומה הוא פורענותן לעתיד לבא, שנאמר, (מלאכי ג) "כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש". ואין זדים אלא לצים שנאמר, (משלי כא) "זד יהיר לץ שמו

Yoshvei Keranos are letzim, scoffers. They have a form of tzechok, but that of  Yishmael, metzachek - making something an object of laughter. Amalek as well:

ספר מחשבות חרוץ - אות יג
 
ועל ידי זה היה התעוררות למדת הצחוק דמצד הרע שהוא השורש דעמלק שמזרע עשו המלעיג על דברי אמת, ומזה נמשך ותצחק שרה בקרבה וגו' (בראשית י"ח, י"ב) שזה כבלתי מאמינה וצוחק דרך הלעגה על דברי אמת, וחלילה שלא היתה מאמנת ביכולת ה' יתברך, אבל בקרבה דייקא שמצד עצמה היה רחוק אצלה זה שאמרה אחרי בלותי וגו', רצה לומר שהחזיקה עצמה שבנעוריה השתדלה הרבה יותר בעבודת ה' יתברך מבזקנותה שלא היה לה עוד כח כל כך, ואם בילדותה לא זכתה לזה איך תזכה לכך עתה שאין עובדת ה' יתברך כל כך ואין מעשיה כדאים כל כך, והרי זה על דרך יראת יעקב אבינו ע"ה שמא יגרום החטא (ברכות ד' ע"ב) אף על פי שהובטח, וכן היא חשבה אף דההבטחה אמת מכל מקום היא צריכה השתדלות לזה גם כן:

The first tzechok in the Torah, however, is the one of kedushah of Avraham Avinu, the one in the pasuk (Bereishis  17:17) with the sofei tovos of kerona, the one on the tidings of Yitzchok Avinu. And Yitzchok teaches us not just tzechok  of kedushah but mishteh of kedushah.

ספר מחשבות חרוץ - אות יג
 
וכשאומות העולם אוכלים ושותים ומשתכרים הם מדברים דברי ליצנות ושעשועי טיאטראות וכל מיני תיפלות וזנות, כסעודתו של אותו רשע דציוה להביא ושתי ערומה, ובזה הוא התחלת המגילה כי בענין זה היה התחלת התעוררות הכח דהמן שהוא שחוק הכסיל ומי שהשעה משחקת לו, וסופו היה במשתה דאסתר דודאי משתה שעשתה לפני מלך כמוהו ומשנהו מסתמא היה בו גם כן כל מיני שחוק ושעשוע מלכים, ומאחר שהיתה עמהם במשתה גם היא השתעשעה בזה עמהם, וכל זה לא הועיל להשכיחה מעיקר המכוון שבמעמקי לבבה בדביקות ה' יתברך, דלולי כן לא היתה זוכה לניצוח המן ומחיית עמלק בזה, כי ה' יתברך המליך אות הק' בשחוק שיהיה כולו מצד הקדושה אצל מי שהוא חלק ה' ונחלתו, וכך נקבע לזכר הנס סעודת פורים במשתה ושמחה לברר ששמחת ישראל דבוק בקדושה, ואף על פי שעושין כל מיני שחוק ושעשועים, שהרי אין עושין כן אלא באותו זמן שהמצוה בשמחה ובסומי הרי דכל מעשיהם רק לשם שמים, ועל ידי זה אף על פי שנתבסם עד דלא ידע וכו' שהוא בתכלית ההעלם והשכחה עדיין לא נעקר מדביקותו בקדושה אפילו כמלא נימא, מאחר שביאתו לידי שכחה זו היינו לכוונת מצוה ולשם שמים:

This is all in the merit of the first mishteh in the Torah:

ספר ישראל קדושים - אות ח

ויצחק הוא הראשון שנימול לשמונה להיות מלידה מבטן מקודש לה' יתברך שזהו השורש דישראל המקודשים להשם יתברך בתולדה בלא השתדלותם ועל כן נאמר בו (בראשית כ"א, ו') צחוק עשה וגו' כל השומע יצחק וגו' שנתרבה הצחוק והחדוה בעולם בלידתו ונאמר (שם פסוק ח') ויעש משתה גדול ביום הגמל וגו' ולא נמצא מקודם משתה בתורה וזה היה ביום הג מל כי שמחת ה' במעשיו היינו בעולם שברא נשלם אז בלידת יצחק. ומילתו לשמונה שזהו האות הברית שבבשרו דמקודש לשמים. דעל זה היה כלל הבריאה בשביל ישראל:

And there is in that very mishteh an allusion to Purim!

ספר דברי יחזקאל - לפורים
 
הרה"ק מוהר"ר ברוך זלה"ה ממעזיבעז אמר כי מרומז פורים בתורה בפסוק ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמ"ל את יצחק בנו. הגמ"ל אותיות מגל"ה שעשה משתה בפורים.

The tzechok of Yitzchok, which is the simchah of yirah of the famous Tanna d'Bei Eliyahu, יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי, became rooted in us when הדר קבלוה בימי אחשורוש. And the newly rooted simcha gives Rebbe the confidence, the bitachon that even the shevirash ha'luchos which brought the great tragedy of death back into the world, will be overcome by the growth of the neti'ah of Purim in the artziyus, even of galus. Because previously, tzechok was a phenomenon of Eretz Yisroel and of the Geulah. Yitzchok was not allowed to go out to Chutz La'Aretz and Az yemalei sechok pinu. Indeed, it is Rabbi Yitzchok who says there is no Hallel on Purim because we don't say Hallel on a nes  in Chutz La'Aretz (Arachin 10b). And note that Rav Nachman bar Yitzchok takes issue with that, and that Rav Nachman (without mention of the father's name, but likely because it is immediately thereafter, the same Rav Nachman bar Yitzchok) says the reading of the Megillah is the equivalent of Hallel! ודוק היטב!!!

And we can even understand the bathing k'pshuto. Refraining from bathing would be a sign of aveilus on the Tzelem Elokim that was diminished with the breaking of the luchos. Bathing is giving honor to the Tzelem Elokim that Purim restores even within the world of artziyus. The nekudah of greater tikkun in Purim over Yom K-Purim.

And now we can understand why in Tehullim 72:6-7:

ירד כמטר על גז כרביבים זרזיף ארץ יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח
Let him be like rain that falls on a mown field, like a downpour of rain on the ground, that the righteous may flourish in his time, and well-being abound, till the moon is no more.

ארץ יפרח בימיו צדיק
are sofei teivos tzechok!

And one last point for now:
The first pasuk with the word tzechok,
Bereishis 17:17, is the 415th pasuk in the Torah,
gimatriya והדת.

In Esther  3:15
והדת נתנה בשושן הבירה
is the tzechok d'tumah.

In Esther 8:14
והדת נתנה בשושן הבירה
is the tzechok d'kedushah!


 !והעיר שושן צהלה ושמחה


See
for a video synopsis of all the Pruirm 5781 posts.

No comments:

Post a Comment